העשרה - שבועות

חג השבועות הוא השני מבין שלושת הרְגָלים פסח שבועות וסוכות שבהם צוו ישראל לעלות לבית המקדש בירושלים. עלייה זו נקראת 'עלייה לרגל'. בזמן שבית המקדש היה קיים הביאו עמם עולי הרגל קרבנות למקדש. בחג השבועות הוקרב קרבן שתי הלחם שהובא מן החיטים המובחרות בארץ ישראל.
במקרא לא צוין תאריך מדויק לחג השבועות אלא רק כי הוא חל ביום החמישים לספירת העומר, אשר מתחילה למחרת יום טוב ראשון של פסח: "וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה" (ויקרא כג, טו). את חג השבועות חוגגים ביום ו' בסיוון.

שמות החג

חג מתן תורה

אף שביום זה ניתנה התורה לא נקבע שם זה רשמית לחג והוא רק כינוי לו. נראה שלא נצטווינו לייחד חג לרגל מתן תורה מאחר שעל התורה להיראות כל יום כאלו ניתנה, כפי שדרשו רז"ל: "בכל יום יהיו בעיניך כחדשים".
בתפילות החג מציינים את קבלת התורה. בבית הכנסת קוראים בפרשת יתרו המתארת את מעמד הר סיני ואת עשרת הדיברות.

חג הקציר

בימים אלו מתחיל קציר החיטה ככתוב: "וְחַג הַקָּצִיר בִּכּוּרֵי מַעֲשֶׂיךָ אֲשֶׁר תִּזְרַע בַּשָּׂדֶה" (שמות כג, טז). "וְחַג שָׁבֻעת תַּעֲשֶׂה לְךָ בִּכּוּרֵי קְצִיר חִטִּים וְחַג הָאָסִיף תְּקוּפַת הַשָּׁנָה" (שמות לד, כב).

חג הביכורים

בחג השבועות החלו להביא לבית המקדש את היבול הראשון של שבעת המינים שהשתבחה בהם ארץ ישראל: חיטה, שעורה, גפן, תאנה, רימון, זית, דבש תמרים. "וּבְיום הַבִּכּוּרִים בְּהַקְרִיבְכֶם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַה' בְּשָׁבֻעתֵיכֶם מִקְרָא קדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כָּל מְלֶאכֶת עֲבדָה לא תַעֲשׂוּ" (במדבר כח, כו).

עצרת

בשם זה קראו חז"ל לחג השבועות מאחר שהוא חותם את חג הפסח. ימי ספירת העומר שבין פסח לשבועות כמותם כימי חול המועד שאינם מפסיקים בין יום טוב הראשון לאחרון. שבועות הוא מעין 'שמיני עצרת' לפסח.

ממנהגי החג

לקראת החג מקשטים את הבית ואת בית הכנסת בירק ובפרחים. באירופה נהגו להציב עצים בבתי הכנסת ואולם המנהג בטל בשל הדמיון לחג המולד.

בליל שבועות נוהג תיקון ליל שבועות. נוהגים להישאר ערים כל הלילה ולעסוק בלימוד תורה ובסוגיות שונות שעל הפרק. על פי החסידות יש ערך רב ללימוד בלילה זה והוא משפיע על השנה כולה.

בחג השבועות קוראים במגילת רות הנמנית עם חמש המגילות במקרא. המגילה מגוללת את סיפורה של רות הגיורת המגיעה לבית לחם בעקבות חותנתה היהודייה ואת תהליך קליטתה בחברה היהודית. סיפור המגילה התרחש בימי קציר חיטים, מועד מתאים לחג. נוסף על כך, חג השבועות הוא יום פטירת דוד המלך. רות נחשבת אמהּ של מלכות וממנה יצאה שושלת דוד.

בחג עצמו אוכלים מאכלי חלב ודבש. מקור המנהג מיוחס ליהדות צרפת ואשכנז של שלהי ימי הביניים. רבי אביגדור צרפתי מבעלי התוספות שהתגורר בצרפת במאה ה-13 מזכיר את המנהג הקדום. עוד מובא ממנהגי המהר"ם מרוטנברג: "נהגו לאכול בו מיני מאכלים מתוקים כגון דבש וחלב ככתוב במדרש תנחומא פרשת כי תישא סימן ט': בשעה שעמדו לפני הר סיני ואמרו 'כל אשר דיבר ה' נעשה ונשמע' (שמות כד, ז), באותה שעה אמר להם הקב"ה 'דבש וחלב תחת לשונך' (שיר השירים ד, יא). אמר להם הקב"ה: 'כך חיבבתם את התורה – חייכם שהיא נתונה לכם במתנה'".

כמו כן נוהגים ללבוש לבן בחג השבועות- סמל לשמחה, לחגיגיות ולטהרה.